מאז פורסמה ידיעת הליהוק של גדות לוונגר וומן לפני יותר מארבע שנים, רק חיכינו לסרט הסולו שלה בתפקיד גיבורת העל הקלאסית, זכינו לקבל הצצה ראויה ב"סופרמן נגד באטמן" וכעת הגיע הסרט המלא אותו מובילה גל.

הסרט (הראשון) של וונדרוומן עוסק בסיפור חייה של גיבורת העל, עם קטעים מהסרט "באטמן נגד סופרמן" שמשמשים כקישור בתחילת הסרט. וונדרוומן היא אמזונה אצילה שלא יכולה לפספס את ההזדמנות להציל חפים מפשע - הסממן הרגיל של גיבורי העל. זאת מצטרפת לעולם "האנושי" ביחד עם החבר (סטיב) שהגיע בטעות לעיירת האמזונות וביחד הם מנסים לסיים את מלחמת העולם.

אם התרגלנו בשנים האחרונות לקבל מ-DC סרטים עם אווירה כבדה, אפלה ודרמתית. נדמה שהפעם הם כבר הבינו את הרמז אחרי כל הביקורות ולא נתנו לעצמם להרוס את הזדמנות הזהב שניתנה להם עם וונדר וומן. על אף שגם כאן יש מעין אווירה כבדה מרגע המעבר לעולם האנושות, כל זה מלווה בלא מעט רגעי הומור מעולים, שבירת הקרח ודמויות משנה קורעות המוסיפות חן לעלילה והופכים אותה לנינוחה יותר אצל הצופים - יש עוד עבודה אבל בהחלט שיפור ענק.

באשר לגדות, אם היו ציניקנים שהתלוננו על כך שהיא צנומה מדי ולא משקפת את "וונדרוומן הקומיקסית" - כל זה פג מהרגע הראשון שלה על המסך, ואנחנו בפירוש לא אומרים את זה כי היא "משלנו", זה בהחלט מביא גאווה וגורם לנו להרים את הראש על עצם זה שהיא בתפקיד הזה, אך כגודל המעמד - כך גודל הציפייה ואין ספק שגדות עלתה על הציפיות שלנו. יש בה משהו קסום, מספיק לראות את המבטים שלה ולהרגיש מחוברים לסרט, היא כובשת את המסך עם לא מעט כרזימה, משחקת מעולה ולא ניחן לרגע כי מדובר בתפקיד הענק הראשון שלה.

לא יכולנו לחשוב על מישהי אחרת לתפקיד הזה אחרי שראינו את גל עושה זאת בצורה מרשימה. הרבה כוח, עוצמה נשית וגם משהו קומי כשצריך - במיוחד בסצנות בהן היא מעין "ילדה שמגלה עולם חדש" - זה משהו מקסים בעינינו שהצליח להצחיק גם את הקהל באולם.

הסיפור לא מפתיע מדי אך עושה את העבודה. בגלל העובדה שמדובר בסרט ראשון במעמד כזה שעוסק בגיבורת על נשית בתפקיד המרכזי - יש לא מעט בדיחות על המין הגברי במהלך הסרט, ודי מגיע לנו אחרי שנים של גיבורי על אלפא מנים בפרונט וזה עוד דבר חינני שבוצע טוב ונרשם כנקודת זכות. סצנות הלחימה וה"פאוור" - גרמו לצאת עם מסקנה ברורה, היינו צריכים יותר סרטי גיבורות.

החיבור בין גדות לדמות הגברית בסרט (המגולם על ידי כריס פיין) הוא חיבור מעולה ומדוייק. יש ביניהם כימיה כייפית ומרעננת על המסך. שני אנשים יפים שיכולים להחזיק סרט עם כשרון רב ומצליחים לייצר עבורנו שלל רגעים שהופכים את הסרט למצויין. 

יש לא מעט מסרים בסרט, כשהעיקרי ביניהם הוא מסר על השנאה הטמונה בכל אחד מאיתנו, שאנחנו יכולים לנתב אותה לכיוון מלחמתי ולא אנושי (כפי שקורה לא מעט מסביב לעולם. למשל: דאע"ש) או לכיוון האהבה והסובלנות אחד כלפי השני - קצת קיטשי אך ממש רלוונטי לתקופה, על אף שהסרט עוסק במלחמת העולם (כלשהיא, לא ברור איזו).

בין כל הקלישאות ההכרחיות בסרטי גיבורי העל, נדמה ש-DC בדרך הנכונה להשתקמות עם הסרטים שלהם. ההמתנה לסרט של וונדר וומן - הייתה שווה את זה, הרבה זמן לא נהננו ככה ויצאנו עם תחושת "שאפו" אחרי סרט שלהם. בנוסף לגאווה הלאומית שמרגישים בכל פריים (שאין מה לעשות, הם הוסיפו לחוויה שלנו), גדות עושה את תפקיד חייה. על אף שהיא לא הסתמנה כבחירה האולטימטיבית היא הוכיחה בגדול שהיא יודעת להיות הגיבורה הנערצת עם הרבה קסם מסביב שעושה חשק לעוד, בעיקר כי יש משהו באופי של הדמות שהוא גם האופי האמיתי של גדות המשחקת אותה.