
אחרי החגים: לירדן הראל קשה עם חופש ארוך מדי
לירדן הראל קצת נמאס מהחופש הבלתי נגמר של תקופת החגים שמוביל לשעמום קל ואפילו לגעגועים לפעולות חסרות חשיבות, אבל אז אבא הגיע והכל הסתדר • טור אישי
איזה יום היום?! אני פשוט לא סגורה על זה... כל השבוע נראה לי כמו יום אחד ארוך ומבלי ששמתי לב - שוב חג! בגדול אין על מה להתלונן, כן? זה נחמד לשבור שגרה, להתעורר מתי שמתחשק לי, לראות את כל העונה של נאשוויל ולנוח. רק מה גיליתי בתקופת החגים הבלתי נגמרת הזאת? שמנוחה מכניסה אותי לסטרס. נשמע מוזר על גבול הבלתי אפשרי אבל אם תרשו לי לרגע להיות הפסיכולוגית של עצמי אז זאת האבחנה שלי. פתאום אני מרגישה סוג של ריק, בזבוז זמן, לעיתים אפילו (פאדיחה לרשום את זה) שעמום קל וגעגועים לפעולות חסרות חשיבות כמו לכוון שעון מעורר, לדעת בדיוק מתי אני יוצאת מהבית ובאיזו שעה חוזרת, איזה אוכל לקחת ביציאה מהבית וכו'.
עוד בערוץ האופנה של פרוגי:
- הישר מהמסלול: טריקים לשדרוג הסטייל משבועות האופנה
- סטייל בסוכה: כל מה שצריך כדי לבלות את הלילה בסוכה
- גזענות? הדוגמנית שחושפת את היחס של תעשיית האופנה לשיער טבעי
.jpg)
בקיצור מסתבר שאני כן מתלוננת והפתרון שמצאתי הוא להעמיס, להעמיס, להעמיס. עדיין לא החלטתי אם זה פתרון מוצלח אבל בפועל פוצצתי את לוח הזמנים בחגים: ימי צילום לאתר שלי, אירוח כמעט יומיומי של חברים שדורש הכנה (אופים פיצות, ערב רמי קוב, משחקי יצירה וחשיבה עם האחיינים), התחלה של החלפת ארון הקיץ בארון סתיו - למרות שאני בהדחקה מוחלטת שהקיץ מסתיים, טיולים ברחבי הארץ, קפיצה לפריז שסיפרתי לכם עליה בשבוע שעבר שכללה מסלול רגלי מטורף וקביעת פגישות לתקופה שנראית כה רחוקה: אחרי החגים.
עומרי טען שאני פשוט לא יודעת ליהנות מהרגע. שגם ככה השגרה שלי סופר עמוסה והחגים זה זמן מעולה להוריד הילוך ולעבור מארוחה לארוחה. ואז קרה משהו שלא קרה אף פעם. אמא שלי טסה עם אחותי לחו"ל והחלטתי שאין סיכוי שאבא שלי נשאר לבד בחג בנהרייה והצקתי לו (שלוש פעמים ביום במשך שבוע) שהוא חייב להגיע ולהתארח אצלנו. וזה הצליח! מודה שקצת התרגשתי שלראשונה אבא בא לישון אצלי בדירה בתל אביב ותכננתי כל מיני פעילויות אבל בגלל החג רוב המקומות היו סגורים או עמוסים. כך יצא שהעברנו זמן איכות בבית, ניהלנו שיחות ארוכות ועמוקות בניגוד לשיחות הקצרות יחסית בשבועות של עומס בעבודה וכשכבר יצאנו מהבית, זה היה להליכת בוקר בפארק הירקון שבמהלכה גם עצרנו לצלם את הברווזים, להתרשם מהנוף וליהנות מהשמש. סוף סוף אפפה אותי תחושת חג אמיתית, כמו פעם, בילדות:)

חג שמח ונתראה אחרי החגים! שגרה נעימה לכולם.
רוצים עוד קצת מירדן? כנסו לאתר שלה (היי, יש שם אפילו את המתכון לפיצה הביתית שלה)
|