העולם מתחלק לשניים: אנשים שאוהבים בעלי חיים ואלו שפחות. הראשונים כנראה יתחברו למילים שאני עומדת לכתוב, השניים לעולם לא יבינו.

עוד בערוץ האופנה של פרוגי:

• איזה יופי: סומק קטיפה ולק נושם
• שוברים מוסכמות: הביוטי בויז שאתם חייבים להכיר
• צעד קדימה: החבר של קיילי מאשר שיתוף פעולה אופנתי במיוחד

החתול שלי, אוליצ'קה, הלך לעולמו השבוע. אפשר לומר שבמפתיע (למרות שבשבועיים האחרונים הוא הרגיש לא טוב) בכל זאת ממש לא ראינו את זה בא וחשבנו שמדובר בכמה ימים קשים שבסופם ישוב לאנרגיות הרגילות שלו. מי שמכיר אותי יודע כמה הוא היה חלק משמעותי בחיים שלי וכמה עצוב וריק הבית בלי הנוכחות שלו. כל רעש קטן מהחדר מרגיש כמו משחק עם הנעליים, עדיין  משאירה את המרפסת סגורה כדי שהוא לא יתקע בחוץ בטעות וכשאני מצחצחת שיניים, מחכה שהוא יקפוץ על הכיור כדי לשתות. ובלילה, הוא לא ישן איתנו בקצה השמאלי של המיטה, ממש ליד הרגליים שלי כמו שאני כבר רגילה שמונה שנים.

 

💔 תודה על האור שהכנסת לחיים שלנו

A post shared by Yarden Harel (@yardenha) on Oct 25, 2017 at 4:38am PDT

כל כך הרבה דברים עברתי לאורך השמונה שנים האלו... חוויות טובות יותר ופחות, ימים קלים וקשים, בהירים וגשומים, אבל בסוף כל יום שטפתי מעלי את הכל והלכתי לישון עם נשיקה לעומרי ונשיקה לאוליצ'קה.

תמיד אהבתי חיות וגדלתי בבית שהיו בו כלבים, חתולים וציפורים. האהבה הטוטאלית של בעלי החיים - העיניים הבורקות שלהם כשאת נכנסת הביתה, הרצון להתכרבל איתך בספה, להזיז את העיתון שאת קוראת כדי לקבל ליטוף, להתיישב בדיוק על השלט והנייד או על הבגד הכי יקר בארון, לתת להם אוכל ולראות אותם מבסוטים סביב הקערה, כל השגרה הזאת איתם - תופסת מקום גדול וחם בלב ועושה טוב על הנשמה. אהבה טהורה בלי תנאים.

בחזרה להיום, החברים מנסים לעודד שהיה לו בית חם ואוהב ואני גם מזכירה לעצמי שצריך לשמור על פרופורציות, שהזמן יעשה את שלו ומתישהו הדמעות יפסקו...אבל כרגע יש עצב וגעגוע חזקים כי בשבילנו הוא היה חלק מהמשפחה: כאן גרים ירדן, עומרי ואוליצ'קה. עם כמה שקשה עכשיו, ממליצה לכל מי שיש לו את האפשרות לאמץ בעל חיים ולחוות בעצמו את האושר שהם מביאים עימם. כי לטווח הארוך אזכור את כל הרגעים המשמחים, המצחיקים והמרגשים שלנו.

רוצים עוד קצת מירדן הראל, הסטייל והצילומים? כנסו לאתר שלה!