את הפנתר השחור פגשנו לראשונה בסרט "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים". לא הכרנו את הדמות ואני יכול להעיד על עצמי לפחות – חיכיתי לשלב שנגלה יותר פרטים עליו. בשעה טובה הסרט יצא לאקרנים ואנחנו נפגשים עם סיפור החיים של הפנתר השחור, המלך של וואקנדה. מה חשבנו על הסרט ועד כמה אנחנו רוצים "הפנתר השחור 2"?

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• הסרטים שאתם חייבים לראות עם הדייט
• פרסום ראשון: עונה שלישית ל"החממה" האמריקאית
• משפחת קירל משתלטת על המסך ב/2018

קודם כל, אפתח עם עלילת הסרט: העלילה מתחרשת בין היתר במדינת וואקנדה, מדינה מוסתרת בדרום אפריקה, שם מוחבאות כמויות אדירות של המתכת החזקה ביותר בעולם – הוויבריניום. בעזרת המתכת הזו, וואקנדה הופכת לאחת מהמדינות הטכנולוגיות המפותחות ביותר שיש בעולם, בעוד ששאר העולם רואה את המדינה הזו כמדינת עולם שלישית נכשלת. טצ'אלה (צ'אדוויק בוסמן), הבן של המלך האחרון של וואקנדה, יורש את תפקידו של אביו ישר בתחילת הסרט. נזכיר לכם שחזינו במותו של אביו כבר בסרט "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" במהלך הפיצוץ שבאקי גרם. מהר מאוד הגיבור שלנו מגלה כי יוליוס קלאו (אנדי סריקס), אחד הנבלים בסרט שלו שפגשנו כבר בסרט "הנוקמים: עידן האולטרון", הצליח לגנוב פעם נוספת מהמתכת החזקה בעולם והוא מעוניין למכור אותה – מה שכמובן ייצור בעיות עתידיות. מבלי לעשות יותר מדי ספוילרים, נספר שהגיבור שלנו מתמודד עם נבל שני בתחרות על כס המלוכה: לטצ'אלה יש בן דוד אבוד ועכשיו, אריק קילמונגר (מייקל ב. ג'ורדן) דורש ומאתגר את הגיבור שלנו.

בהזדמנות זו אכיר לכם את שאר הדמויות שבעיניי היו מספיק קריטיות בשביל לשים לב אליהן: הראשונה, אחותו של טצ'אלה, שורי (לטיטה ורייט). שורי היא הדמות המגניבה, החמודה, החכמה, הזורמת ומה לא. היא אחראית על הדברים המגניבים, היא יוצרת בשביל אחיה את הטכנולוגיות הכי מפתחות ובזכותה וואקנדה כה משגשגת. דמות נוספת שאהבנו במיוחד, נקיה (לופיטה ניונגו). נקיה בעלת היסטוריה לא ברורה עם טצ'אלה, והיא מצליחה לעניין אותנו מההתחלה. לבסוף, הגנרלית בכוחות הצבאיים של וואקנדה, אוקויה (דאנאי גורירה) – אחת הדמויות חסרות הרגש שקיימות, אבל מצליחה לתת לנו כמה נקודות מעניינות לאורך הסרט.

אני חוזר על כך הרבה, אבל זה חשוב להזכיר זאת: העלילה בסרט צפויה למדי. כל הקלישאות הקיימות בסרטי גיבורי על, חוזרות כאן בסרט במלוא הכוח. זה לא אומר שהסרט גרוע, אלא זה קצת מבאס שלא מצליחים לעלות על כך ויוצרים עלילה שיכולה גם קצת להפתיע. בגלל שזה חלק מהפורמט, נקבל את זה בתור הנחה מבאסת אבל קיימת. לאורך הסרט מלמלתי לעצמי מה אני חושב שיקרה, ולא רק אני, אלא מסביבי שמעתי קריאות דומות – כאילו כבר הרבה אנשים לא קונים את גורם ההפתעה שמנסים ליצור, וזה חבל.

הסרט בעל אפקטים מרהיבים בצורה יוצאת דופן. לפי דעתי, בסרט הזה אנחנו רואים את עבודת הארט הטובה ביותר של מארוול. היא הייתה יותר ממושלמת ואהבתי אותה במיוחד. יותר מזה, הלוקיישנים היו נדירים. הנופים גרמו לי לרצות להגיע למקומות האלו, כל הפריימים היו מלאים בפרטים מעניינים ולפחות בקטע הזה – "הפנתר השחור" הוא אחד הסרטים הטובים ביותר של מארוול מבחינת הגרפיקה והנראות. בנוסף, חלק מהווי הסרט, הסאונדטרק היה לא פחות מגאוני. מעבר לזה שהמוזיקה הייתה מדויקת, כשהיה צריך נעשו עריכות במוזיקה והתאימו אותן לעלילה. אהבתי נורא.  

 זוכרים שאמרנו לכם שוואקנדה היא מדינה בדרום אפריקה? אז המבטא של הדמויות הוא מבטא המתאים למקום הזה ולחלק מאנשים יהיה מאוד קשה להתחבר למבטא. הם מדברים יותר לאט ואם אתם לא תאפשרו לעצמכם להיות מוכנים לקבל את המבטא הזה, אתם לא תצליח לשמוע את הדיאלוגים השונים שיש בסרט. יתרה מזאת, כיאה לסרטי מארוול, אי אפשר שלא להצחיק את הצופים. מה שמיוחד בסרט הזה, הוא שהדמויות שמצחיקות אתכם הן לא הדמויות שתצפו שיעשו את זה וזה הופך את השעשוע להרבה יותר כיפי. כך שזה בעיניי, פלוס ענקי לסרט.

נקודה שאני רוצה להציף היא בעניין הנבלים. בסרט אנחנו עוברים בשני נבלים מרכזיים. לצערי הרב, הרגשתי כי הנבל המרכזי, אריק, קיבל בסרט מעט מאוד סיפור רקע, כך שהדמות שלו הייתה מאוד לא אפויה. רציתי לדעת כמה שיותר עליו, אבל קיבלנו את הדמות חסרה, קצת משעממת ולא ברורה – וזה חבל. לדמות יש פוטנציאל להיות נבל מעולה, ולא סתם איזו דמות שטוחה. לפחות לדעתי, היה צריך לצמצם את הנבל הראשון, קלאו, לעלילה קצרה בשביל שנבין את ההקשר וישר להתחיל להשקיע בבן-דוד האבוד והלא מוכר. בעיניי מארוול פספסו כאן ובגדול, מכיוון שהתחושה המרכזית שאיתה יצאתי מהסרט הייתה תחושת פספוס על הדמות הבוסרית.

בתור 'משקפופר', תמיד לא אהבתי ללכת לסרטי 3D למיניהם. המשקפיים לא היו נוחים לי ובהרבה מהמקרים לא הבנתי למה אני צופה בסרט בצורה הזאת. התחושה שלי הייתה שאין שום דבר מיוחד בסרטים בצורה הזו והיה אפשר ליהנות אפילו יותר אם הייתי צופה בסרט בצורה רגילה. לראשונה בתקופה ארוכה במיוחד, מאוד נהניתי לצפות בחוויית ה-IMAX. הרגשתי שהסרט באמת יותר טוב בצורה הזו, בין אם זה בזריקת חנית שהופתעתי שכמעט פגעה בי ואם זה בנופים שהרגישו לי יותר אמיתיים ויותר קרובים.

בשורה התחתונה, מדובר בסרט מעולה, בעל דמויות מפתיעות שישעשעו אתכם, אפקטים מרהיבים, לוקיישנים נדירים וסאונדטרק מדויק להפליא. לצד זה, המבטא בהתחלה של הדמויות קשה מאוד לתפיסה ויכול להפיל צופים רבים, הנבל מגיע אלינו קצת לא אפוי ומאוד בוסרי והעלילה בנאלית ודי צפויה. למרות שנהניתי במיוחד בסרט (כולל בחוויית ה-IMAX), אני חושב שכאן כדאי לעצור: סרט אחד של הפנתר השחור היה טוב אבל הוא די מיצה את עצמו. לא בטוח שסרט נוסף לפנתר השחור זה דבר טוב. אל תבינו אותי לא נכון, אני רוצה לפגוש עוד קצת את הדמות בסרטים אחרים (כמה שאני מחכה ל"הנוקמים: מלחמת האינסוף", שם כמובן נפגוש אותו), אבל אני חושב שהפנתר השחור לא יהיה מספיק מעניין בשביל סרט נוסף רק בשבילו.