"העובדה שאני תומכת בקהילה, לא אומרת שאני חלק ממנה"
"יכול להיות שברגעים אלו, אולי בגלל שחושבים שאני משהו שאני לא, גם אני קצת נאלצת 'לצאת מהארון' ולהסביר שאני בכלל לא לסבית, אלא סטרייטית שפשוט תומכת ודוגלת בשוויון לכל אדם באשר הוא וגם כותבת על הנושא" • טור מיוחד של ניקול זילברמן לכבוד מצעד הגאווה
ניקול זילברמן
פרסום ראשון: 14/06/2019, 12:30

מצעד הגאווה השנתי בתל אביב יוצא לדרך ממש היום (ו'), ברגעים אלו. העיר ללא הפסקה נצבעת כולה בצבעי קשת ומתמלאת בחוגגים שגאים ומתגאים בזהות המינית או המגדרית ה"שנויה במחלוקת" שלהם - ובין החוגגים נמצאים סטרייטים לחלוטין שרק מגיעים להביע תמיכה בקהילה הכי צבעונית שיש.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

יצא לי לנהל מספר שיחות עם מספר אנשים על קהילת הלהטבא"ק, על זהויות מיניות ומגדריות כאלה ואחרות ובכל פעם הבעתי תמיכה תקיפה וקרבה לנושא. ניסיתי להסביר את עמדותיי ודעותיי בצורה מקיפה, הגיונית ומובנת - ובכל פעם נתקלתי באותה שאלה: "סליחה שאני שואלת, אבל את לסבית?". מיד אני מרגיעה את הרוחות ומסבירה שהנני סטרייטית לכל דבר; ושאין שום דבר "מוזר" או שגוי בלתמוך בזכות לחירות של כל קהילה, גם אם אני לא חלק ממשי ממנה.

"אני לא לסבית, למרות שחושבים ככה בגלל ההתבטאות שלי" © צילום: Fotolia

כשאני מציינת שאני מתעסקת המון בתכני גאווה ומגדר ב"פרוגי", אני חווה הרמות גבה (אמרתם משהו על ליברליות של אנשים כיום?). אני רואה את העיניים של האדם שמאזין לי מתמלאות בחשדות ובחששות; ואני מיד נאלצת להסביר את עצמי ולומר שזהו התחום שמקושר לערוץ שלי ותו לא. יכול להיות שברגעים אלו, אולי בגלל שחושבים שאני משהו שאני לא, גם אני קצת נאלצת "לצאת מהארון" ולהדגיש שאני בכלל לא לסבית, אלא סטרייטית שפשוט תומכת ודוגלת בשוויון לכל אדם באשר הוא וגם כותבת על הנושא. ולמה בכל זאת כל המצב מרגיש לי בכלל לא נעים?

שוב, כתומכת הדוקה בקהילה, אין מבחינתי אף דבר שגוי מלהיחשב חלק ממנה - אבל בואו נודה בכך: גם חברי קהילת הלהטבא"ק מרגישים לא בנוח כשמניחים מיד וממבט ראשון שהם סטרייטים ונאלצים להסביר את עצמם. מעצבן כשמישהו מרשה לעצמו להסיק מיידית את הנטייה המינית שלך, בין אם היא נחשבת ל"ברירת המחדל" של החברה ובין אם לא. בדיוק כפי שלקהילה הלהטבא"קית יש זכות לבטא את עצמם ולהסביר בדיוק את הזהות המגדרית או המינית שלהם, גם לי יש זכות לשמור על האמת שלי, להציג את האני האמיתית שלי ולא להיחשב מיידית למשהו שאני לא.

"גם לי יש זכות להציג את מי שאני באמת" © צילום: Fotolia

העקרונות שלי מאוד ברורים: נטייה מינית או זהות מגדרית היא לא עניינו של אף אדם אחר; ובטח שלא מוסרי ולא הכרחי לשפוט על פיה. כל אחד רשאי לצאת ולהתנסות עם מי שרק ירצה או להגדיר את עצמו כפי שיבחר; ובעצם, נטייה מינית אמורה להילקח בחשבון רק כאשר מתחיל להיווצר קשר רומנטי או רגשי בין שני צדדים. מעבר לכך - הדבר הוא פרט שולי לחלוטין, בעיניי.

אני ממהרת להדגיש את העקרונות שלי בכל פעם שנראה לי כי נוצר עוול מילולי או הסתה כלפי הקהילה הגאה ולא מתביישת להסתיר את מה שאני חושבת. עם זאת, אני לא מבינה איזו זכות יש לצד השני לחשוב או לדמיין בכלל אם אני משתייכת לקהילה עליה אני משתדלת לגונן. מה זה עניינכם בכלל? ואם הייתי מתחבאת בארון ולא מרגישה מוכנה לצאת ממנו, והתגובה שלכם הייתה חושפת את הסוד שלי, שרציתי לשתף עם העולם בדרך שלי? על זה, חשבתם?

המצב הוא אמנם לא כזה, אבל מקומם אותי מאוד שאנשים חושבים שהם יכולים פשוט לנחש או להסיק זהות מינית או מגדרית של אדם אחר, רק על סמך התנהגותו או עקרונותיו. כל הדברים הללו, לחלוטין עומדים מול תגובות כמו: "מה, אתה הומו?! אתה בכלל לא נראה!", "היית פעם גבר?! לא יכולתי לדמיין!" - תעשו לי טובה, זה לא עניין שלכם, לא אמור להיות לכם אכפת והתגובות האלה לא מכבדות ולא הוגנות.

"פשוט לא נעים לשמוע הסקות שגויות על הנטייה המינית שלך, לא משנה מה היא" © צילום: Fotolia

לצד החוגגים הצבעוניים של תל אביב בשעות אלו יעמדו גם תומכים שבסך הכל הגיעו להביע את העקרונות והמחשבות שלהם, אולי מלווים בני משפחה או חברים מהקהילה - אבל קטני המחשבה פשוט יסיקו כי כל המשתתפים במצעד שייכים לנטייה מינית כזו או אחרת; וכולם מיד ייכנסו לקטגוריה של "כל הגייז האלה". מסיבה זו, רוב הסטרייטים שכן תומכים בקהילה, בוחרים לוותר על המצעד בשביל להימנע מאי נעימויות כאלו.

דוגמא מובהקת לכך היא שירה בנקי, שנרצחה לפני כארבע שנים במצעד הגאווה בירושלים. רוצחה האכזר הגיע במטרה לפגוע באנשים ששייכים לקהילה הגאה - למרות ששירה, הנערה שרצח - כלל לא הייתה שייכת אליה והגיעה רק בשביל לתמוך בזכויות של חבריה לחיות את דרכם כפי שירצו ובעקרונות הדומים לי. תומכים אחרים נאלצים לאבד את הזהות האמיתית שלהם לעומת מחשבות של אחרים - הנערה הזו איבדה את חייה.

"דוגמא מובהקת" © צילום מסך מפייסבוק

אל תסיקו מיד את זהותו המגדרית או המינית של האדם המתבטא מולכם, גם אם אתם בטוחים שאתם צודקים. תנו לו לומר את דבריו מבלי להצטרך לעמוד בסיטואציה לא נעימה שכזו. הדבר לא אמור להעסיק או לעניין אתכם, אך אם בכל זאת ממש בוער לכם לדעת תוכלו לשאול בעדינות כיצד הוא או היא מגדירים את עצמם. אל תשתמשו בשאלות של כן ולא אלא בשאלות פתוחות.

מאידך, אל תתביישו ללכת למצעדי גאווה רק מהחשש שמא יסיקו שאתם שייכים לקהילה בעצמכם - עמדו על העקרונות שלכם, צאו לתמוך במה שאתם מאמינים בו ואם נתקלתם בתגובה שגויה כזו או אחרת, תוכלו להסביר את עצמכם בעדינות, בדיוק כפי שחברי הקהילה הגאה עושים. כנראה שאחרי הכל, גם חלק מהסטרייטים צריכים לצאת מהארון.

מצעד הגאווה ה-21 של תל אביב, השנה בסימן "המאבק נמשך" #מחוץלחוק, היום (ו'), התכנסות בשדרות בן ציון בשעה 10:00. המצעד יצא לדרך בשעה 12:00 לכיוון פארק צ'אלרס קלור. בין המשתתפים: נדב בורנשטיין, ג'ניפר קים, ליטל שוורץ, אבי גבאי, יאיר לפיד, תמר זנדברג, דקלה, מאור אדרי, האחיות כרקוקלי, אסי עזר, מירי מסיקה, הראל סקעת, רן דנקר, מאיה בוסקילה, שפיטה, לואי עלי, שריף, סיון טלמור.