בתאוריה כולנו מחכות לאביר על הסוס הלבן - לגבר יפה התואר שיפתח לנו את הדלת של המכונית, יחמיא, יתן את התצומת לב המגיע לנו, ילחש מילות אהבה ויהיה מתוק ורגיש. במציאות המצב שונה לחלוטין.

עוד במדור היחסים של פרוגי:
• רצוי להשתמש בגלולות למניעת הריון?
• איך להימנע מריבים בגלל הפייסבוק?
• מי צריך לשלם בדייט? היא או הוא?

המוני בנות נמשכות דווקא לגבר אחר לגמרי - לא מזיל ריר, אדיש, קר, שגורם לנשים להזדנב מאחוריו, לא מקרין שום חום ואהבה ורוב הפעמים מודע בדיוק להשפעה שלו על הבנות, וכנראה שגם נהנה מזה.

למה אנחנו עושות את הבחירה המטופשת הזו? הרי לא חסר מסביבנו את טיפוסי ה"ילד הטוב", אז למה שניפגע בעצמנו ונלך אחר הכיוון ההפוך? זה הרי לא אותו נסיך שחלמנו עליו כשהיינו קטנות. ואיך שהוא, למרות זאת "הילד הרע" נראה בעינינו ככינוי נרדף לילד הסקסי.

ידוע כי הרבה מהנשים אוהבות אתגרים, ואותו גבר שמסנן את השיחות והאסמסים ואינו נותן יחס, מהווה אתגר גדול. מתעורר רצון לכבוש ולהשיג את המטרה. אנחנו מעדיפות לפתוח את עונת הצייד אחר אותו "כלב רע", במקום להיענות לחיזורים הבלתי פוסקים של הילד החמוד מהכיתה.

הכוח, החוזק, הביטחון, העצמה של אותו גבר מחוספס נראים לנו כתכונה מושכת, וגורמים לנו להיזדחל אחריו. הגישה שלו גורמת לו להיראות כטרף קשה להשגה, וכתוצאה מכך אנחנו מתאמצות לסמן "וי" על המשימה ולכבוש את הפיסגה.

בנוסף לכך, הגבר המניאק נראה לנו גבר שאינו הולך אחר הזרם ואחר קוד ההתנהגות הרגיל, עושה מה שבראש שלו ואינו "דופק חשבון"- יודע מה הוא רוצה, איך הוא רוצה, מה מספק אותו, ואת כל זה הוא מממש בלי להתייחס יותר מדי לדעות ולגישת הסובבים אותו. הוא אינו מכחיש ואינו מתבייש, הוא אומר הכל בצורה יצירה ומפורשת. זה עושה לנו את זה, כיוון שאנחנו מעריכות גבר שמעריך את עצמו, זה הופך אותו לאטרקטיבי.

אין שום דבר רע בלהימשך לגבר הקשוח, עפוף המסתורין והנחשק, זה טבעי ונורמלי, אבל שימו לב להתנהגות שלכן. בשום אופן לא להשפיל, להנמיך ולגרום לעצמכן להיות תחתיו. אתן לא אמורות להגרר, לשרת ולהעריץ אותו כמו שאתן מעריכות אותו, ככה תעריכו את עצמכן ותהיו במעמד שווה.

תשתחררו ואפילו תתנו לעצמכן להיות קצת ילדות רעות, לגרום גם לו להתאמץ למען ההצלחה - להשיג אתכן.