קודם כל, קצת רקע: טלנובלה היא סוג של אופרת סבון בהשראה דרום אמריקה. אורך טלנובלה ממוצעת נע בין מאה לשלוש מאות פרקים. בטלנובלה יש בדרך כלל דמות ראשית ואובייקט אהבתה. תמיד יהיו לעלילה התחלה, אמצע וסוף.

הטלנובלות פופולאריות מאוד בקרב הדור הצעיר כי הן מספרות על הבעיות שאיתן מתמודד הנוער בכל העולם. הטלנובלות פופולאריות מאוד במדינות דוברות הספרדית והפורטוגזית באמריקה הלטינית, אך הן מיוצאות למדינות שונות ברחבי העולם כמו ישראל, ספרד, רוסיה. מצב זה יוצר הערצה של כוכבי הטלנובלות במקומות שונים בעולם.

עוד במדור התרבות של פרוגי:
• התכנית החדשה של יוליאן בערוץ הרוסי
• היפות יודעות לאיית מילים בעברית?
• החברה החדשה של איתי תורג'מן

במדינות כמו ישראל בהן הטלנובלות לא מדובבות נוצרת משיכה לשפות בהן הדמויות מדברות. לטלנובלות קיימת השפעה רבה - הן משקפות במידה מסוימת את החיים המציאותיים אך גם את הפנטזיה שאינה מושגת במציאות.

ניתן לקרוא לטלנובלות אגדות ילדים שנועדו למבוגרים, והן משמשות לאותם הצרכים. הטלנובלות מנסות לעורר אצל הצופה הזדהות, עצב וצחוק, ובדרך מעבירות לו מסר חברתי או שניים.

כריס מורנה, שאחראית על סדרות ארגנטינאיות מצליחות כמו "המורדים", "קטנטנות" ו"כמעט מלאכים", לקחה הפסקה של כ-3 שנים, סגרה את חברת ההפקות שלה והחליטה לפרוש מעולם הטלוויזיה לטובת הנכדים.

בגלל זה אגב, לא עלתה עונה חמישית ל"כמעט מלאכים" למרות שכבר נכתבה. עם חזרתה בשנה האחרונה היא הפיקה סדרה חדשה בשם "בני ברית" (Aliados) ובין השחקנים משתתפים גם פיטר לנזאני ופבלו מרטינז, משחקני כמעט מלאכים. המעריצים הישראלים עדיין מחכים לבואה.

"עכשיו פחות מתמקדים בסדרות מסוג כזה בארץ אבל עדיין יש את המעריצים שתמיד ילוו את הסדרות האהובות, כמו המעריצים של 'כמעט מלאכים'", מספרת לנו דנה חכם, אחת ממעריצי הסדרה הרבים שנשארו, "הסדרות שהגיעו בעבר לארץ סחפו הרבה יותר קהל מהמעטות שמגיעות בזמנים המודרניים"

על אודות הסדרה "ויולטה" סיפרה לנו גאיה שושן את הדברים הבאים: "אני מרגישה את אותן התחושות יחד עם השחקנים ברגעים המרגשים וצוחקת איתם ברגעים המצחיקים. אני נהנית נורא לשמוע את המוסיקה שיש בתוכנית וזה מה שעושה אותי מאושרת"

האם הסדרות הללו בכלל רלוונטיות או חיוניות לנוער של היום?
"מאוד! הן הכי מדברות לנוער!", מדגישה דנה, "כל מי שראה לפחות אחת אני בטוחה שהתמכר כי אי אפשר שלא. זה שואב אותך. גם אם זה לא נראה ככה מהצד הן מלמדות המון, כיף לראות אותן וגם יש בהן המון מתח, אקשן ואהבה. מה יותר טוב מזה עבור בני נוער?"

תהילה אלקבץ מסכימה ואומרת: "כן, הסדרות הארגנטינאיות מיוחדות ומלמדות אותנו כל כך הרבה תובנות ודברים שבכלל לא חשבתי ללמוד מסדרות טלוויזיה. הסדרה "ויולטה" למשל מדגישה בעזרת השירים והקשרים בין הדמויות את הדרך להתמודד עם סיטואציות בחיים"

דנה הוסיפה ואמרה: "פחות נותנים במה למעריצים של סדרות ארגנטינאיות. בגלל זה נראה שהתופעה נעלמה. אין בארץ הצלחה כל כך גדולה כמו פעם בגלל שסדרות חדשות ואיכותיות לא מגיעות לפה. מה שכן, סדרות מהשנים הקודמות שהייתה להן הצלחה נשארו, והן גם סוחפות קהל חדש"

לסיכומו של דבר, הסדרה מלווה את המעריצים והמעריצים מלווים אותה. יש ביקוש - יש היענות. כדאי לקהל הישראלי, חובב הטלנובלות, לפעול למענן ולהראות שסדרות חדשות צריכות להגיע לכאן.