בעוד שהאסון גבה את חייהם של שמונה שחקני מנצ'סטר יונייטד, שלושה מהצוות של הקבוצה ועוד תריסר עיתונאים ואנשי צוות הטיסה, האירוע המרגש ביותר היה שיקום הקבוצה לאחר שאסון זה קרה. קבוצות מכל קצות תבל הציעו את עזרתם בבניית הקבוצה מחדש, ומכל העולם הגיעו תנחומים והבעות צער על האסון הכבד.

עוד במדור הספורט של פרוגי:
• דו"ח הצעירים של המחזור ה/20: ווקר המצטיין
• הלוס אנג'לס לייקרס / אימפריה שתקרוס?

ילדים שלחו את דמי כיסם, כרזות תמיכה והבעות צער ואהדה צצו בכל מקום, אף אחד לא הסתכל על האסון באדישות, וכך נוצרה לכולם פינה חמה בלב למנצ'סטר יונייטד. המנהלים רצו לסגור את הקבוצה, אך הנחישות של אנשי הצוות בכלל ושל מאמן הקבוצה הראשונה ג'ימי מרפי בפרט, הצילו את הקבוצה ובנו אותה מחדש.

מבין הקבוצות שהציעו עזרה, ליברפול / היריבה הכי גדולה של יונייטד עד היום, הציעה מספר שחקנים על מנת לעזור ליונייטד לחזור למגרש בהרכב מכובד. אך המעשה הגדול ביותר הגיע מריאל מדריד. ידידות ארוכת שנים קיימת בין שני המועדונים הגדולים בעולם, ומדריד סיפקה את אחת ההצעות הגדולות ביותר שקבוצה יכולה לתת ולקבל.

הידידות בין המועדונים החלה שנה לפני כן, כשריאל מדריד הדיחה את יונייטד מהמפעל האירופי בחצי הגמר. נשיאה של מדריד, סנטיאגו ברנבאו, התרשם כל כך מההופעה הנלהבת של שחקני יונייטד הצעירים (אז, ממוצע הגילאים היה כ-21 שנים), והציע למנג'ר יונייטד, מאט באזבי, את הג'וב במדריד. באזבי כמובן סירב בנימוס, בהסבר שהוא רוצה לנצח באירופה עם יונייטד.

ב-1958, לאחר אסון מינכן יונייטד הגיעה למשחק חצי הגמר מול מילאן. מאחר והאסון קרה בדרך חזרה מהניצחון ברבע הגמר, יונייטד הגיעה למשחק בהרכב חסר מאוד. מילאן עלתה שלב, והפסידה לריאל מדריד בגמר. מדריד הציעה ליונייטד את הגביע כאות אהדה בקבוצה השבורה, אך כמובן יונייטד סרבה לקבלו.

ריאל מדריד הציעה ליונייטד כמה שחקנים בהשאלה, כולל את די סטפאנו הגדול, כשמדריד בעצמה הציעה לשלם חצי משכרו. הצעה זו נבלמה על ידי ההתאחדות האנגלית. אך בזאת התמיכה של מדריד לא הסתיימה בכלל: היא יצרה דגלון עם שמות הנספים והכיתוב "אלופים של כבוד", ומכרה אותו על מנת לגייס כסף לבנייתה מחדש של יונייטד.

בנוסף הציעה מדריד לפצועי ונפגעי האסון מקומות הבראה יוקרתיים בעיר ללא עלות. משחקי ראווה נערכו בין שתי הקבוצות על מנת לגייס כסף, ולמרות שסכום של 12 אלף ליש"ט (כ-190 אלף ליש"ט כיום) היה הסכום הקבוע שמדריד ביקשה עבור המשחקים האלו, המסר ליונייטד היה "שלמו רק מה שאתם יכולים להרשות לעצמכם".

המשחקים האלה לא היו רק מטרת רווחת כסף, אלא לשמור על רמת משחק טובה מספיק כדי שיונייטד יוכלו לשחק בכבוד ברמה האירופית. אחרי כמה הפסדים, יונייטד הצילחה סוף סוף לנצח את מדריד של די סטפאנו ופושקאש, בדצמבר 1961 ובספטמבר 1962, באותה עונה בה זכתה בגביע האנגלי, התואר הראשון מאז האסון.

עשר שנים לאחר אסון מינכן, זכתה יונייטד בגביע האירופי הראשון שלה, כשהיא עוברת בשלב חצי הגמר את אותה ריאל מדריד. ברנבאו אמר שאם הם היו צריך להפסיד, הוא שמח שזה היה ליונייטד, היונייטד שהוא עצמו עזר לשקם כל כך הרבה. כך נוצרה לה הידידות וההערכה העמוקה בין שתי הקבוצות האלו, וידידות זו נשארת לעולם.