ריאליטי, זה טוב או רע? אני אומר דעות נגד הריאליטי תמיד יהיו, אך בכל דבר רע יש דבר טוב אז למה להסתכל על הרע אם אפשר להסתכל על הטוב וליהנות ממנו? בתור צופה הדוק של "האח הגדול", אני עדיין לא מצליח לפצח את הקסם והסוד שגורם לנו, בני הנוער, פשוט לשבת במשך שעה וחצי ולראות כ/20 אנשים מבוגרים רבים ואסי עזר אחד בוכה או מנסה להצחיק?

עוד במדור הבידור של פרוגי:

• כוכבי 1D נתפסו מעשנים סמים
• הכי שיקים: לי בירן ולירן כוהנר. הרשימה המלאה
• כוכבי "פרויקט הלהקה" מדברים על הכל

התשובה לכך היא העובדה שמביאים מגוון אנשים וטייפקאסטים שכולנו מזדהים איתם או עם חלקם (מה גם שאין הרבה מה לראות בטלוויזיה לצערנו). ישנו שיח תקשורתי שהתוכנית גוררת בנוסף להתרגשות שמתחילה אצל כל אחד ואחת מאיתנו ומעוררת תגובות רבות ברחוב, ובודדים האנשים שלא נתקלים בנושא הזה לפחות מספר פעמים ביום.

מרגע הכניסה המלכותית לבית ועד לרגע בו אנחנו מחכים כבר לשמוע את אסי עזר וארז טל מכריזים על הזוכה של האח. אני בעד התוכנית הזאת. אפשר ללמוד ממנה דבר או שניים בנוגע ליחסים עם אנשים שאנחנו מכירים וכאלו שאנחנו סתם שופטים מראש.

בנוסף לכך, אין בתכנית שום דבר רע! זה מעביר לנו את כל הזמן החסר, יש נושאים משותפים לשיחה עם אנשים, ישנן דמויות אשר מעניקות במה לנושאים שלא היו מקבלים את החשיפה בשום תוכנית אחרת (חרדים, הומואים, נכים ולא חסר).

ברור שיש גם דברים שנתפסים בחברה כפחות טובים אבל על יצר המציצנות אי אפשר להתגבר. בואו נודה בזה, כמה שיותר צהוב - יותר טוב! אנחנו חיים רכילות ותמיד אוהבים לחדור לפרטיות ואוהבים לדעת הכל כאן ועכשיו! "האח הגדול" עונה לנו על הצרכים האנושיים והטבעיים האלה. התוכנית עונה לנו על כל מה שאנחנו אוהבים לדבר, לשמוע ולצחוק, ופשוט עושה טוב על הלב וגורמת לנו לצחוק והנאה.