עלילת הסרט "קשרי דם" מתרחשת בברוקלין, 1974. השחקנים קלייב אוון ובילי קרודופ מגלמים את דמויותיהם של צמד אחים שנמצאים בשני צדדיו של החוק. האחד, כריס, השתחרר בדיוק מהכלא וזוכה לקבלת פנים מאחיו הצעיר, פרנק, שהוא, ככה במקרה, שוטר מסור ונאמן. כריס ופרנק תמיד היו שונים אחד מהשני, ומאז ומעולם התחרו על אהבת אביהם. כשהשניים מוצאים עצמם גרים באותה דירה, הם נאצלים לעבור דרך משברים, סכסוכים ולא מעט הרפתקאות באחד מסרטי הפשע המבטיחים ביותר מהתקופה האחרונה. כמו כן, מילה קוניס.

עוד במדור הקולנוע של פרוגי:

• חוגגים עצמאות עם קולנוע ישראלי
• "הארי פוטר" / עובדות מגניבות שלא הכרתם
• ייצא "ספרינג ברייקרס 2". ס'ה כיף

למרבה הבאסה, כל ההבטחות הללו – העלילה המגניבה ואפילו המילה קוניס – התבררו במהרה כאכזבה מרה במיוחד: אני, באופן אישי, ציפיתי לסרט פעולה איכותי, עטור אפקטים ומה לא, אך בפועל אפקטים כלל לא היו ובקושי קיבלתי עשרים שניות טובות של מרדפים סוחפים וכדומה.

מה גם שהסרט מאוד מרוח. כל התרחשויות הסרט יכלו להתרכז בשעה לכל היותר, ואילו אורכו של "קשרי דם" במציאות הוא קצת יותר משעתיים. לא אכפת לי שהסרט יהיה ארוך יותר, באמת שלא, אבל שלפחות תהיה עוד עלילה. ראבק, זה נראה כאילו בשלב מסוים נגמרו לתסריטאים (הייתי מציין את שמם, אבל הם משהו כמו חמישה חבר'ה ואין לי כוח) הרעיונות אז הם גלשו לקלישאות ישנות. המצב היה כה חמור עד שאשכרה הרגשתי כאילו אני צופה באיזה מופע משנות השבעים (הבנתם? מופע, שנות השבעים, מילה קוניס... כן... מצחיק).

אבל שלא תטעו, יש גם כמה סצנות טובות עם פאנצ'ים משעשעים ודי מתוחכמים.  

אז אני מניח שאפילו שרוב הסרט לא מי יודע מה מרתק, ואפילו שהרגשות בין צמד האחים לא ממש אמינים, ואפילו שהסוף מרגיש מאולץ במיוחד, ואפילו שהשחקנים המצוינים לא מנוצלים כהלכה; מדובר בסרט סביר בסופו של דבר. לא מומלץ לצפייה אם יש לכם משהו טוב יותר לעשות, אבל אם אתם ממש משועממים והמזגן בבית לא עובד – לכו לבית הקולנוע הממוזג הקרוב לביתכם ו... צפו בכל סרט אחר. ואם כבר צפיתם בכל סרט אחר והמזגן עדיין לא עובד – בסדר, לכו, בלית ברירה, ל"קשרי דם".