
נדושה ושגרתית: ביקורת על "סימנים"
לאחר שסדרות ספרדיות נעלמו ממסך הטלוויזיה שלנו, נחתה בערוץ הילדים הטלנובלה החדשה "סימנים" (סנייאלס). האם היא שינתה את חוקי המשחק או שמא הרסה אותם? ביקורת על הסדרה החדשה
לאחר שסדרות ארגנטינאיות נעלמו ממסך הטלוויזיה שלנו, הגיעה לערוץ הילדים טלנובלה חדשה בשם "סימנים". נראה שאין הרבה מה לומר על הסדרה הארגנטינאית החדשה וזאת למרות הפרומואים הסוחפים והמפתיעים שגרמו לנו לראות את הפרק הראשון בציפייה ענקית למשהו טוב ומושך.
עוד במדור התרבות של פרוגי:
- סיימנו לצלם את "הפקולטה": עפר שכטר ואגם רודברג צמודים
- מה קורה מאחורי הקלעים של החחמה?
- מ יהיה בפסטיגל 2014?
סנטיאגו רמונדו (דמיאן) מוכר לנו מ"פלוריסיינטה", "אהבה מתוקה" ו"צ'אמפס12" ואילו מיכאלה ריירה (קטה) ומקרנה פאס (אמה) מוכרות לנו היטב מהסדרה של 2011, "מפונקים" שהצליחה באותה תקופה. המשחק שלהן מעולה כמו קודם אבל מבחינת חלק אחר מהקאסט הוא לא נראה אמין. אמנם יש כמה חברים על המסך שמעצבנים ברמה שתרצו לשבור אותו.
התסריט בנוי בצורה מאוד לא נכונה עם משפטי התחלה מוכרים, עם שיחות נדושות בין חברות ועם סצנות מסיבות ונשיקות מאוד לא מתאימות. ל"סימנים" יש בעיקרון את כל מה שדרוש לטלנובלה בשפה הספרדית ששובה את לב הילדים - אדם חדש עובר לעיר, פוגש במישהו ומתאהב בו, חבורת עשירים שחצנית וכמובן בית ספר לאמנויות – והנה, מתכון מנצח. אז זהו, שלא, זה לא עובד יותר.
"סימנים" היא שם גדול ומכובד עבור ערוץ הילדים כרגע, אבל היא די מזכירה לנו שהעלילה השגרתית הזו כבר מאוסה. ראינו המון טלנובלות בעלות אותם מאפייני עלילה כמו זו כגון "כמעט מלאכים", "ויולטה",ועוד.
אם אתם רוצים לשמוע יותר אז כדאי שתדעו שלעלילה של "סימנים" יש גם פן דמיוני עם תיאוריה של סבא זקן ומשוגע שחקר כמה מימדים (אזכור ל"מפונקים" ו"כמעט מלאכים"?) וכבר בסוף הפרק הראשון אנו עדים לדבר מטורף שמתרחש ומשנה את הכל (רק אותנו התאומים באגם הלחיצו?!).
לסיכום, ניתן לומר ש"סימנים" מגוללת סיפור שגרתי, לא חדש, מאוס, לא מיוחד ואנחנו בספק עוד כמה שנים עלילות כה דומות לאלו יחזיקו מעמד. אבל היי, תתעודדו! העלילה הזו עוד יכולה להפתיע. ליאיר דורי היה משהו גדול בידיים, יכול להיות שהוא לא ידע איך להעצים אותו...
SO – אנחנו אופטימיים לגבי ההמשך, ומה אתם חושבים?